ריפוי מתרחש כשאנחנו מכירים בסבל שעובר עלינו, ללא שיפוטיות וביקורת וללא ניסיון לחפש פתרונות ולברוח מהחוויה הכואבת. ריפוי מתרחש כשאנחנו מתמלאים בחמלה גדולה כלפי הכאב, לא דוחים, לא מבטלים או מקטינים. כשנולדת חמלה, יש מקום לאהבה וכשיש מקום לאהבה, כל מערכת היחסים עם העולם, כולל דפוסים לא בריאים, יכולים להשתנות.
למשל, אישה שחוותה הזנחה רגשית מאוד קשה בילדות ולא נתנה לכך הכרה. הזנחה רגשית פירושה שלחם וגבינה היו בבית, אבל לא היה חום, לא היתה התעניינות ושיח וכתובת רגשית לבוא אליה כשכואב וקשה, לא היתה נוכחות הורית בזמני מצוקה. חשוב להבין שישנה תופעה שנקראת "העברה בין- דורית" וגם ההורים עצמם לא קיבלו את אותו הדבר ולא היו פנויים רגשית, ואם נרצה לעצור את מעגל ההזנחה הרגשית, נוכל ללמוד לתת את הצרכים הרגשיים לעצמנו באמצעות טיפול, יצירה, מפגש יומי (הרחבה במדריך לעזרה עצמית), משחק עם הילדים (כן, זו דרך נהדרת להתרפא…) ותשומת לב וטיפוח של עצמנו.
אותה אישה, שסבלה מהזנחה, לא יודעת לתת חום, אהבה, התעניינות והכרה במצוקות של עצמה. למה? כי כל יחס שקיבלנו עובר הפנמה. אם גדלנו בהזנחה, נגלה שאנחנו מזניחים את הארוחות שלנו, את השינה, את הצרכים הרגשיים שלנו, של הסביבה כמו בן זוג וילדים.
טוב. אז נניח שאותה אישה מחליטה לצאת ממעגל ההזנחה וללמוד להיות אהובה. היא מתחילה להשקיע על עצמה, לצאת כל יום שעה הליכה ושיחה עם ה', לעשות כושר, להשקיע בתזונה, בחוגי העשרה, בזמן איכות בזוגיות ועם הילדים. עד שבאיזשהו שלב היא נעצרת ומתעייפת. המעגל המוכר חוזר והיא שבה ומזניחה. לכן היכולת לזהות מי מנהל אותה מתי, ואיך ה-אתגר של החיים הוא לייצר לעצמנו קייטנה כייפית, שתהיה לנו סיבה טובה לקום בבוקר שלא תלויה באף תפקיד (לא כי אני אמא או רעיה), פשוט לקום ליום שהולך להיות לי בו טוב.
ריפוי מתרחש בשני אופנים: הראשון, היכולת לחוות את הכאב שעברנו ולהתאבל על מה שהיה חסר ולעולם לא נוכל לחזור אחורה ולקבל שוב והשני, היכולת לייצר מערכת יחסים חדשה בתוכי- שלי עם עצמי שם אני דואגת לעצמי שפשוט- יהיה לי טוב!
אגב, יש בונוס על הדרך בהרבה מאוד מהמקרים- והוא שהסביבה מרגישה בשינוי, נשים שלומדות להיות אהובות, הסביבה פתאום מתייחסת אליהן בהתאם, הזוגיות משתפרת, הקשר עם הילדים, בעבודה ובכלל הופך להיות רגוע יותר וטוב.
ואם נרצה להיות מעשיים יותר, כאמור דיברנו על ריפוי בשני רבדים: האחד- נתינת מקום לחוויה הכואבת והשני יצירת מערכת יחסים חדשה עם עצמנו והיכולת ללמוד להיות אהובה.
איך עושים זאת בפועל?
מפגש עם החוויה הכואבת- כאמור ישנו פירוט במדריך כיצד לתת מקום לחוויות כואבות, באיזו מסגרת זמן ואיך לעשות זאת בצורה מוגנת ובטוחה.
ובנוסף, החלק החשוב שלפעמים מרוב "התבחבשות" יתירה מדי בכאב, אנחנו שוכחים (וחבל!) לחיות את החיים וליהנות מהם ופשוט להיות שמחים ולהתחיל לעשות לעצמנו טוב.
בפוסט הבא תוכלי ללמוד-
איך להצטרף לקייטנה של החיים
